המוזיאון לתרבויות אנטוליה
 | |
 | |
| בניין הכניסה למוזיאון לתרבויות אנטוליה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לארכאולוגיה |
| כתובת |
אנקרה  |
| מיקום |
Altındağ |
| מדינה |
טורקיה |
| מבקרים בשנה | 450,000 |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1921 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1943 |
| קואורדינטות | 39°56′18″N 32°51′43″E / 39.938333°N 32.861944°E |
| דף הבית בטורקית | |
|
(למפת אנקרה רגילה)   המוזיאון לתרבויות אנטוליה | |
  | |
המוזיאון לתרבויות אנטוליה (טורקית Anadolu Medeniyetleri Müzesi) באנקרה בירת טורקיה, הוא מוזיאון ארכאולוגי והיסטורי הממוקם בסמוך לטירת אנקרה (Ankara Kalesi) ברובע אטפזרה (Atpazarı) בעיר. את הרעיון להקמת המוזיאון הגה מוסטפא כמאל אשר חיפש את שורשיה של האומה הטורקית המודרנית בתרבויות העתיקות של אנטוליה, ובמיוחד בזו של החתים. המוזיאון ממוקם ב"באזאר מחמוט פאשה" (Mahmut Paşa Bazaar) המקורה, שנבנה על ידי מחמוט פאשה, אחד משריו של הסולטאן מהמט השני, בין השנים 1464–1471. המוזיאון נחשב לאחד מהעשירים בעולם.
דברי ימי המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון הראשון באנקרה הוקם בטירת אנקרה בשנת 1921 והציג בעיקר מוצגים מהתקופה הרומית וביזנטית; וזו הסיבה לשנה המתנוססת על לוגו המוזיאון. כאשר מוסטפא כמאל המליץ על הקמתו של מוזיאון חתי, נדרש ממבנה גדול יותר ובזאר מחמוט פאשה אותר למטרה זו.
מבנה הבזאר כלל 102 חנויות ועשר כיפות התנוססו על גגו. העובדה שהיה נטוש מאז 1881 הצריכה שיפוץ מקיף אשר נמשך מ-1938 עד 1968. עם זאת, כבר ב-1943 נפתח חלקו האמצעי לציבור וב-1948 הועברו יתר המוצגים מהטירה אל חאן קורשונלו (Kurşunlu Han) הסמוך. בזמן השיפוצים התגלו בחאן קורשונלו מטבעות מתקופת הסולטאן מורט השני. ב-1968 הסתיימו כל עבודות השיפוץ וכל המוצגים הועברו אל הבזאר בעוד שהמעבדות ואולמות המלאכה, ההנהלה, הספרייה ואולם הכנסים נותרו בחאן קורשונלו. ב-1997 זכה המוזיאון בתואר "מוזיאון השנה האירופי".
מוצגי המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| המוזיאון לתרבויות אנטוליה: הקומה הראשונה | ||
| הממלכות האשוריות | חתים | |
| תקופת הברונזה המוקדמת | האימפריה החתית, הממלכות החתיות החדשות | פריגיה |
| תקופת הנחושת | אוררטו | |
| תקופת האבן החדשה, צ'טלהויוק | תקופת האבן הקדומה | לידיה |
| כניסה | ||
| תקופת הברזל |
| תקופת הברונזה |
| תקופת הנחושת |
| תקופת האבן |
תקופת האבן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוצגים מתקופת האבן הקדומה כוללים ממצאים ממערת קראין שבאזור אנטליה, בעוד שתקופת האבן החדשה כוללת ממצאים רבים מצ'טלהויוק הסמוך לקוניה, והמתוארכים ל-7500 לפנה"ס לערך. בין אלה שחזור בית מן היישוב, ציור קיר של שור הבר ותיאור נוף הנחשב למפה או לתיאור הנוף העתיק ביותר שנתגלה עד כה[1]. עוד מוצגים פסלונים של האלה האם. ממצאים נוספים מתקופה זו הם מהג'ילר (Hacilar) ומתוארכים לסביבות שנת 7040 לפנה"ס.
תקופת הנחושת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת הנחושת (5500 לפנה"ס עד 3000 לפנה"ס) מיוצגת גם היא על ידי ממצאים מהג'ילר ומאתר צ'אן חסן שבמישור קוניה, ובין אלה פסלונים של האלה האם וכלים שונים המעוטרים בצבעי חום ואדום והדומים לדוגמאות אריגה.
תקופת הברונזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים מתקופה זו הם בעיקר מהממלכה החתית הקדומה ומהאימפריה החתית שהתפוררה לקראת סוף האלף השני לפנה"ס. האוסף כולל גם ממצאים שנמצאו בקברי מלכים באלג'הויוק מתקופת הברונזה הקדומה. הממצא המפורסם ביותר מתקופה זו הוא פסל של שלושה איילים, זכר ושתי נקבות משני צידיו, שהעתקו המוגדל ניצב בכיכר סהייה (Sıhhiye) במרכז אנקרה. פסלוני האלה האם מתקופה זו סכמטיים יותר ונדמים לכינורות. ממצאים רבים הובאו מהבירה החתית חתושש ובין אלה לוחות חומר מארכיון המלכים בעיר, המתעדים פעילות מסחרית, דתית וטקסית. ממצאים נוספים הם מערים חתיות אחרות באגן נהר הקיזילאירמאק.
תקופת הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת הברזל מיוצגת על ידי ממצאים מכל רחבי אסיה הקטנה - מכרכמיש ואוררטו במזרחה, דרך פריגיה במרכזה ועד לידיה במערבה. ממצאים פריגים הובאו בעיקר מבירתה גורדיון שעל נהר הסקריה, ובמוזיאון קיים שחזור של קבר המלך מידאס וכן פסלוני ברזל של האלה האם הפריגית "קיבלה" (Cybele, Κυβέλη). תרבות אוררטו תרמה כדים מעוטרים בכתב יתדות אוררטי וכן עבודות מתכת ושנהב בהן ניכרת השפעה אשורית. רוב הממצאים האוררטים הם מבירתה טושפה, כיום העיר ואן שלחוף ימת ואן במזרח טורקיה. במוזיאון אוספים גם מתקופות מאוחרות יותר ועד ימינו המוצגים בקומתו השנייה שבה שני אולמות תצוגה בלבד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון לתרבויות אנטוליה- האתר הרשמי (טורקית)
- אתר אודות המוזיאון
- צילום אוויר באתר Google maps
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kleiner, Fred S.; Mamiya, Christin J. (2006). Gardner's Art Through the Ages: The Western Perspective: Volume 1, Twelfth, Belmont, California: Wadsworth Publishing, 12-4. ISBN 0-495-00479-0